תוכן

מד) והנה ו' זו, נחלקת לשנים: ג' ראשונות חג"ת. ג' שניות נה"י. וב' אלו הם ששה. והנה הג"ר חג"ת, הם נקראים בבחי' ידים. וג' שניות, נקראים בבחי' רגלים. והענין הוא, כי חג"ת הם ב' ידים, ובהתכללותם במכריע, הוא הת"ת באמצעיתא, יקרא גם הוא יד אחרת, כי הוא הכולל ב' ידים האחרות, שהם חו"ג. וז"ס, יד הגדולה, יד החזקה, יד רמה באמצעיתא, כנזכר בהרבה מקומות בספר הזוהר ובתקונים. וכן כנגדם הם נה"י, הם ג' רגלים, כי נו"ה הם ב' רגלים, ונכללים במכריע והוא יסוד, ונעשה רגל ג'. וז"ס מש"ה, ג' רגלים תחוג לי בשנה. ר"ל: כי המלכות נקראת חג דכולהו, כנזכר בריש הקדמת התקונים דכתיבת יד, והיא נאחזת בנה"י כנ"ל. נמצא כי ג' רגלים אלו, הם המאירים בה, ג' פעמים בשנה. ובכחם נעשית ג' חגים, בג' זמנים אלו. והגם כי ג' חגים הם חג"ת, עכ"ז הוא הארת חג"ת בנה"י, וע"י נה"י מאירים במלכות.